פרשת השבוע (כי מציון) - פרשת אחרי מות

 דבר תורה לפרשת שבוע שכתב הרב יהודא לאון אשכנזי (מניטו)

תרגום ועריכה מצרפתית: אליעזר שרקי

צוות עריכה לשונית והגהה לפרשות: אלישבע שרקי, בלה בל אנג', ידידיה ונגרובר, ואיתי קולין 

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה' (ויקרא יח ,ה)

בפסוק זה ישנו מסר חשוב לגבי הממד האוניברסלי של התורה. בעל ה'תורה תמימה'[1] מביא בפירושו לפסוק ברייתא המאירה את הממד הזה:

תניא, ר' מאיר אומר: מניין שאפילו גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם", "כהנים לויים וישראלים" לא נאמר, אלא "אָדָם". הא למדת שאפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול. (בבא קמא, לח, א)

לכאורה, ניתן להקשות על ברייתא זו מהסוגיה הידועה במסכת יבמות, שם הגמרא מפרשת את הפסוק "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'",[2] וקובעת: "אתם קרויין אדם ואין הנוכרים[3] קרויין אדם".[4]

על יסוד הדברים האלה, חוגים דתיים מסוימים מסיקים בטעות שהיהודים בלבד הם בני אדם, ולא הגויים! למעשה, אמירה כזאת מצביעה על בורותם המוחלטת במהות האמונה המונותאיסטית של ישראל, האמונה באחדות ה', שאיננה מסתכמת ב'מונולַטריה' - ב'פולחן לאל אחד'.[5] היא גם מצביעה על חוסר הידע שלהם לגבי הדיוק הקפדני שבדברי חז"ל, שאותם חוגים מצטטים 'בערך'.

בעניין זה ראוי לעיין בדברי התוספות במסכת סנהדרין, הקובעים: "יש חילוק בין אדם להאדם".[6] אדם – ללא ה"א הידיעה – מתייחס לשושלת היוחסין המשיחית אשר שורשה באדם הראשון ונמשכת עד 'בן האדם',[7] ורק היא מחויבת בקיום כלל המצוות שבתורה. האדם, לעומת זאת, מתייחס לכל בני האדם, אשר כולם, לכאורה, מסוגלים להיות צדיקים על ידי קיום שבע מצוות בני נח. והנה, בפסוק ביחזקאל לעיל מופיעה המילה אדם, לא האדם. נוסף על כך, יש לציין שפסוק זה אמנם מתפרש בגמרא ביבמות כמתייחס לישראל בלבד, אך זאת בהקשר המסוים של דיני טומאה הנובעת ממגע עם המת.

מפירוש ה'תורה תמימה' אנו למדים שני עניינים מהותיים:

• כל אדם, מכל אומה שהיא, שעוסק בתורה, הרי הוא ככהן גדול. שכן הפסוק מדבר על האדם ("אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם"), מילה המצביעה על כל אדם, ואפילו עובד אלילים! השאלה אם הגויים נחשבים לעובדי אלילים, גם מבלי שיהיו מודעים לכך, היא סוגיה נפרדת, והיא קיימת גם ביחס למונח 'אומות העולם'.
• העיסוק בתורה המוזכר כאן אינו לימוד התורה במשמעות המקובלת של הביטוי 'לעסוק בתורה', אלא פירושו כאן קיום המצוות, כפי שעולה מהנאמר בפסוק "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם".

מטעם זה, ה'תורה תמימה' מפרש את הברייתא – "שאפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" – כמתייחסת לצדיקים [מאומות העולם] המקיימים את שבע מצוות בני נח. הוא מסתמך על דברי הרמב"ם, באיגרתו לדיין ר' חסדאי הלוי:[8]

אין בדבר ספק, שכל מי שהתקין נפשו בכשרות המידות וכשרות החכמה באמונת הבורא יתברך – בוודאי הוא מבני העולם הבא. ועל כן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה: "אפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול". וכל עצמו של דבר והמגמה בתורת משה רבנו ע"ה – תיקון הנפש לבורא יתברך... ולא נִשתבח משה רבנו ע"ה אלא בכך (במדבר יב, ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד".

כמו כן, ה'תורה תמימה' מבסס את עמדתו בעניין בני נח[9] על פרשנות הגמרא לפסוק "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"[10] – "לנו מורשה ולא להם".[11] ועל כן הגמרא קובעת שבכל מקום שמוזכר הביטוי 'לעסוק בתורה' לגבי נוכרי, הכוונה היא לשבע מצוות בני נח.

כתר תורה[12]

כתר זה מתייחס מצד אחד לישראל, המחויבים בתרי"ג מצוות של תורת משה, ומצד שני לנוכרים המקבלים על עצמם כתורה את שבע מצוות בני נח. הרמז לכך הוא שכתר עולה בגימטריה 620 – הערך המספרי של 613 (תרי"ג מצוות) יחד עם 7 (מצוות בני נח). ויש מי שמוסיף שבעשרת הדיברות שניתנו בסיני יש 620 אותיות.

חשוב להתבונן עמוקות במסר האוניברסלי הזה, דווקא בימינו, כאשר נראה שמגמות בדלניות נטולות רסן מתפשטות בקרב חוגים דתיים מסוימים, בארץ ובחו"ל.

הערות:

[1] רבי ברוך הלוי אפשטיין הי"ד (1942-1860).

[2] יחזקאל לד, לא.

[3] זה הנוסח במהדורת הרב שטיינזלץ, המתקן את 'תיקוני' הצנזורה. במהדורות הישנות מופיע בדרך כלל במקום 'גוי' או 'נוכרי' הביטוי 'עכו"ם' (עובד כוכבים ומזלות). בכי מציון, הרב אשכנזי משלב את שני הנוסחים: "נוכרי [עכו"ם]". להלן במאמר הוא גם מתייחס לבעייתיות של המינוח הזה (ה"ע).

[4] יבמות סא, א.

[5] אלא היא אמונה בה' האחד, בורא העולם ומשגיח על כל הבריאה, ובכללה כמובן גם על אומות העולם (ה"ע).

[6] סנהדרין נט, א, תוספות ד"ה "אלא האדם".

[7] כלומר, האדם השלם, פרי של זיכוך הזהות של האדם דרך התולדות (ה"ע).

[8] איגרות הרמב"ם (מהדורת הרב שילת), עמ' תרפא.

[9] שעיסוקם בתורה הוא בשבע מצוות בני נח.

[10] דברים לג, ד.

[11] סנהדרין נט, א.

[12] ראה במסכת אבות (ד, יג): "רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן".