צורך הצימצום
מאת: הרב יהודא ליאון אשכנזי זצ"ל

עניין הצימצום כביכול ידוע , והוא מיעוט רב ועצום באורות בהתגברות נוראה על העצם , אם בכלים בשורשם , ואם לאור המחייה אותם. בכוונה שיוכלו הנבראים להתקיים , במציאותם , ובהויתם יהו בעת הקיצוב לקיומם.
ולא יהיו בטלים לגמרי מחמת יתרון האור האורות הללו - ובגלל הסכנה להבטל כבלע.
בישרנו שלמה המלך עליו השלום , דאין יתרון לאדם בעודו תחת השמש ואף בכל עמלו שיעמול - כי היתרון הזה , אין בכוח שום ברייה לסובלו. וכל שכן אצל האדם עצמו, אשר בו כפרט מתגברת התשוקה לגבוהה בלי מידה.
וננסה לברר בזה כוונת הפסוק " ויט שכמו לסבול " מאי ויט? אלא , ללמד שצריך להרחיב מקום קבלת השפע כדי לסובלו , ובזה בא מחמת גודל המשא , וכלישנא דקרא: "משא דבר ה' על ישראל. נאום ה' נטה שמים ויסד ארץ ייצר רוח אדם בקרבו"… ולכן אמר "ויט" כעין "ויט אוהלו " ועוד.
ורש"י פירש במקומו " יתרון" לשון שכר ומותר. ורצה בזה כי שפע השכר הוא מקיים יתרון בעצמות , כלומר תוספת בהירות וחיות באורות הנפש העושות - ומותר כזו בהאי עלמע ליכה, הדא הוא דכתיב "תחת השמש". וזה פשוטו , ונרמז גם כן כי דווקא במי שיש זכות הנזכר למעלה, ניתן לו היתר להתקיים לעולמי עד , לאו דווקא בעולם הצימצום הלז.
לפיכך נקט לשון מותר . כלומר שמתירין לו להימצא בצורתו הקנויה לו מעכשיו , דאים לא כן חוזר להיות חומר בלי צורה .

כדאייתנו - וזו המידה נתקיימה כבשורהלכל ישראל כיששכר כנודע , כבאשר היה בעל עצמות . לפיכך כתיב בגללו "ויט שכמו לסבול". שהיה לו מה לסבול . ופירשו רבותינו בזה שהיה סובל עול תורה . אשר לעמל זו נברא האדם: "לימוד תורה הרבה ויתנו לך שכר הרבה וכו" . ושמא משום זה שמו נכתב כצורתו יש"שכר באשר יש - שכר לפעולתו.
אך, ברור מאוד כי הצורך הזה של הצמצום כביכול , עלה ברצון לכתחילה מכל רצון , כלומר לפני הבריאה עצמה , ולכך נשתלשלו הדברים בחינת מאמרות דחסדים.
לאט לאט לרגל המלאכה אשר ברא אלוקים לעשות , ולאו דוקא דרך פתאום יחד כתוקף הרצון ברוך הוא.
וזה היה עד ערב שבת דיצירה , ובתנאי שהיום השישי יתקיים לדברות מפי הגבורה גם בעשיה , והצליח משום הנעשה ונשמע של ישראל (שורש הדברות בתפארת הבינה, בחודש השלישי בש"ש בו ).

להורדה בפורמט DOC לחץ כאן